הארץ, מוסף תרבות וספרות: נערה אחת קטנה ראתה רועה עובר נפל החשק בלב כל אחד מהם

חננאל מאק

01 ביוני 2022


קישור לכתבה באתר הארץ


מרב מזא"ה טוענת שמגילת שיר השירים מתייחסת לדפוסי הזוגיות של זמנה ומציעה שינוי מהותי בהם, ושהפרשנות הפמיניסטית מצויה בעומק המגילה עצמה וחושפת את האמת הפנימית של נערת שיר השירים ושל מחבר המגילה המקורית


גוסטב מורו, השולמית

צילום: Ohara Museum of Art


מי זאת עולה מן המדבר: שיר השירים — חידה על אהבה וחופש, מאת מרב מזא"ה, הוצאת כהל, 2021, 237 עמודים


בגב הספר היפה שלפנינו מציגה הרבה תמר אלעד־אפלבום את שלוש הקריאות של מחברת הספר במגילת שיר השירים. הקריאה הראשונה מעלה את "קולה של אישה המתבוננת בדפוסי הזוגיות המוכרים לה וקוראת לשינוי מהותי בהם" ועוסקת "ביחסים שבין גברים ונשים ובקשר שבין אהבה וחופש". בהמשך דבריה מתארת אלעד־אפלבום שתי קריאות נוספות של המחברת בשיר השירים. עניינה של הקריאה השנייה היא ביחסים שבין האדם לאלוהות המשתקפת בדמות הנשית הדוברת במגילה המיוחדת במינה, וקריאה זו מציעה לאדם "קשר המושתת על חירות ועל אהבה בתמורה למנגנוני הכוח שבממסד הדתי". בקריאה השלישית "הדמות הנשית היא ההוויה כולה", וכאן תכלית הדברים היא חיבור היחסים בין ההוויה השלמה של העולם והטבע לבין התודעה האנושית החופשית והחיבור ביניהן באמצעות האהבה.


מאות שנים קודם למרב מזא"ה פירש את שיר השירים ר' אברהם אבן עזרא — הפרשן, המשורר, הפילוסוף והאסטרולוג, איש המאה ה-12 — גם הוא בשלושה מחזורים, או בשלוש "פעמים" כלשונו. בפעם הראשונה מציג אבן עזרא פירוש מילולי שעיקרו הבהרת המלים הקשות שבספר. בפעם השנייה הוא מציג את שיר השירים כמשל ומנסה לחשוף את היחסים בין המשלים הרבים שבספר ובין נמשליהם על־פי דעתו, כשהוא מתאמץ להישאר נאמן לפשוטו של מקרא. "לא ייתכנו דברי חשק במדינה לעיני כל הרואים", כותב ראב"ע, "על כן הוא המשל: נערה אחת קטנה... ראתה רועה עובר ונפל החשק בלב כל אחד מהם". ואילו בפעם השלישית נאמן אבן עזרא למסורת הדרשנית של חז"ל, הרואים את שיר השירים כמשל לאהבה ולמתח הדתי וההיסטורי שבין עם ישראל ואלוהיו.


דווקא בשל הדמיון הצורני של עריכת שני הפירושים ניכר היטב השוני בין גישתו של הפרשן בן ימי הביניים הנאמן (כאן, אך בהחלט לא תמיד) למסורת הפרשנית הקדומה של המקרא ובין עמדתה הרדיקלית־פמיניסטית של מרב מזא"ה באשר לפתרון החידה הספרותית הקרויה שיר השירים. ובניסוח אחר: הפרשנות הקלאסית נרתעת מפני גילויי האהבה והארוטיקה הצפים על־פני הספר המקודש והיא מתרגמת את אהבת הנערה והנער לאהבת האדם והאלוהים ולדרישת ההתמסרות המלאה של האדם לאלוהיו. ואילו הפרשנות הנועזת של המחברת פורצת את הכבלים שאותם משיתה הנאמנות הדתית, פותחת דרך ליחסים הדדיים־סימטריים בין שני המינים האנושיים, קוראת דרור לאהבה הזוגית הפשוטה ומוצאת את כל אלה בלבה של המסורת הדתית: בתוך מגילה הכלולה בכתבי הקודש.


שלוש הקריאות הן שלושת החלקים העיקריים של הספר, וכל אחד מהם משתמש בכלי אחר של פרשנות. בחלק הראשון מוצעת לקורא חלוקה של מגילת שיר השירים לשבעה שירים, וקריאה זו עוסקת לדברי המחברת "במורכבות היחסים בין גברים ונשים ובקשר שבין אהבה וחופש". לדעתה, "המגילה מתייחסת לדפוסי הזוגיות של זמנה ומציעה שינוי מהותי בהם". ובלשון אחרת: לדעת הכותבת הפרשנות הפמיניסטית שלה טבועה בעומק המגילה עצמה, ופרשנות זו חושפת את האמת הפנימית של נערת שיר השירים ושל מחבר המגילה המקורית.


בצד ההיבטים הללו, החברתי והאידיאולוגי, מכיל החלק הראשון פרשנות שיטתית של המלים והביטויים האופייניים למגילה. שורות אלה של פרשנות על דרך הפשט המודרני, ועמן כותרות הפרקים, מגלגלות על הלשון מלים וביטויים אפופי סוד, אהבה ומסתורין שבפי הנערה האוהבת ואשר המגילה רוויה בהם: שחורה אני ונאוה, כאהלי קדר, צרור המור דודי לי, כרמי עין גדי, כרמי שלי לא נטרתי, על משכבי בלילות, בין שדי ילין, גן נעול, גן נעול מעיין חתום, אחזתיו ולא ארפנו ועוד ועוד. ועם זאת, דיוניה של המחברת בביטויים עצמם ובמשמעויותיהם מתנהלים בלשון בת־זמננו, עניינית ומובנת.

הרובד השני של הפרשנות מושתת על בחינת ההקבלות בין כמה מרכיבים של המגילה ובין פרשיות מקראיות אחרות. קווי הדמיון המוצגים כאן בין המגילה וסיפורי שלמה המלך צפויים ברובם. לעומת זאת, ההקבלות שהמחברת מוצאת בין שיר השירים ותיאורי המשכן והמקדש ומעמד הר סיני מפתיעות גם את מי שהתנ"ך כולו קרוב ללבו ולהלך רוחו. גם שניים מסיפורי המשברים של המקרא: פרשת קין והבל ויחסי האהבה־איבה־קנאה־אכזבה שבין דוד ומיכל בת שאול מוצאים את מקבילותיהם בספר. ועוד: ההקבלה בין שיר השירים וסיפורי הבריאה וגן עדן הבראשיתי, על דמויותיו ואילנותיו, חטאיו ועונשיו, נוסכת על הספר רוח רעננה ומטעימה את המרכיב הארוטי שבסיפור גן העדן.


בדיוניה בהקבלות שבין סיפורי בראשית לפסוקי שיר השירים מתקרבת המחברת אל הפרשנות המדרשית בכך שהיא מזהה את האלוהות כמרכיב מרכזי במגילה, אבל, כאמור למעלה ובניגוד לפרשנות העתיקה, מזהה מרב מזא"ה את האלוהות דווקא עם דמותה של הנערה־האשה המשתוקקת שבשיר השירים.




לעומת כל אלה הזיקה בין "ליבבתיני אחותי כלה" ובין הלביבות שליבבה תמר אחותו של אמנון בן דוד לעיניו לפי דרישתו, מעשה שהסתיים באונס אכזרי ומשפיל ובחורבנה הנפשי של תמר הנאנסת, אינה משכנעת. רוחה האכזרית והמדכאת של זיקה זו מנוגדת לחלוטין לרוח הפתוחה והמאירה של שני הספרים: מגילת שיר השירים והחידה על אהבה וחופש, כזכור כך נקרא הספר שלפנינו בפי המחברת, כניגוד לסיפורו של עמוס עוז המנוח על אהבה וחושך.


אבל ההפתעה הגדולה והמרתקת שבפי המחברת חותמת את החלק השני ומבוססת על השיר החותם את מגילת שיר השירים כולה: "כרמי שלי לפני", אומרת נערת שיר השירים וממשיכה, "האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו"; ועל־פי מזא"ה: "כרמי שלי לפני אומרת האלוהות והוא מכיל כל כך הרבה, ההוויה במלואה, העולם על כל יצוריו והוא מלא באהבה. האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו — אני משאירה לך ולממשיכי דרכך את מבני המנגנון הדתי ואת הכוח הכלכלי שבצדם". הלאה: "שלמה, שסימן בהתחלה את השלמות... נראה פתאום כמו סיפור אגדה ישן. כרמו... על המבנים הדתיים והחברתיים שלו, ימשיכו להתקיים בתוך מובלעת שבה הם נתפשים כמשמעותיים, אך מנקודת המבט של ההוויה כולה הם נראים חסרי משמעות".


כאן מותחת המחברת את חבל הפרשנות הרדיקלית עד קצה עמידתו. לא רק אהבה חופשית, לא רק זכותה המלאה של האשה על גופה, על נפשה ועל יחסיה וקשריה עם אהובהּ מגולמות במגילה, לא רק זלזול והתנערות מדמותו של המלך שלמה, אלא גם התקוממות גלויה וחד־משמעית נגד הממסד הדתי, על מסורתו, פרשנותו, כלכלתו ומנהיגיו. "שבעים פנים לתורה" קבע מי שקבע (בימי הביניים), "שבעים ואחת פנים למגילת שיר השירים" קובעת במשתמע מרב מזא"ה.

את הקדמתה לספר בחרה הכותבת להכתיר במלים המסתוריות מתוך שיר השירים "דודי צפנתי לך". גם הקריאה השלישית מוכתרת בפנינה (מקוצרת) מתוך המגילה, "מי זאת מתרפקת על דודה", וכן צרור התודות שבסופו, "שראשי נמלא טל". בהקדמה מגלה המחברת כיצד מצאה ב"יצירה העתיקה הזו מענה מקורי ומפתיע לשאלות הנוגעת לקשר בין המינים ולקשרים בין בני אדם בכלל, לקשר לטבע ולאלוהות, לגוף, למיניות, לתשוקה, ליצירה ולתהליכי צמיחה והתפתחות". הקורא והקוראת בספר, המעוצב היטב, שלפנינו ייווכחו לדעת עד כמה היטיבה ההקדמה לחשוף את רוחה המבקשת, החושפת והנחשפת של פותרת החידה הקרויה מגילת שיר השירים.






פוסטים אחרונים

הצג הכול

הפירושים שאת מציעה מקוריים ומשכנעים והקריאה הצמודה וחדת העין מפתיעה ומרשימה פעם אחר פעם בזיהוי של עוד נקודה עלומה, בפענוח עוד רז שהיה לפני כן סתום (ואולי אפילו לא זוהה כרז). אחרי החשיפה לספרך אי אפשר

שיר השירים הוא, בעיני, קטר רכבת האהבה. במשך השנים הוסיפו משוררים וחוקרי מקרא קרונות לאותו קטר. חלק קרובים אליו, חלק רחוקים, אבל כמעט כולם היו על אותה מסילה. ספרה של מרב מזא"ה נפתח בשיר של זלדה. "חבצלת

Over Shabbat, I had the time to read much of your profound discussion. I feel enriched by the movement between close readings and expansive mappings of meaning. You have created a multi-dimensional te