רוני סומק

שיר השירים הוא, בעיני, קטר רכבת האהבה. במשך השנים הוסיפו משוררים וחוקרי מקרא קרונות לאותו קטר. חלק קרובים אליו, חלק רחוקים, אבל כמעט כולם היו על אותה מסילה. ספרה של מרב מזא"ה נפתח בשיר של זלדה. "חבצלת השרון" שמו והיא לטעמי מצליחה, בדפי ספרה, לשתול ליד אותה חבצלת עוד תובנות במשתלת האהבה. היא מציעה שלוש קריאות. היא מתכתבת בין השורות עם יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן מחברי "מגילת שיר השירים", והיא בעיקר אומרת שלא משנה איך נקרא לגיבורים, העיקר שנדע שאת המילה "אהבה" אפשר לאיית הרבה יותר מפעם אחת.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הפירושים שאת מציעה מקוריים ומשכנעים והקריאה הצמודה וחדת העין מפתיעה ומרשימה פעם אחר פעם בזיהוי של עוד נקודה עלומה, בפענוח עוד רז שהיה לפני כן סתום (ואולי אפילו לא זוהה כרז). אחרי החשיפה לספרך אי אפשר

Over Shabbat, I had the time to read much of your profound discussion. I feel enriched by the movement between close readings and expansive mappings of meaning. You have created a multi-dimensional te