top of page

כיוונים - סיפור חדש-ישן למדינה יהודית

עודכן: 24 באפר׳ 2023


בעמודים הבאים אני מציעה כיוון חדש למשמעות של 'מדינה יהודית' וכיוונים ראשוניים ליישום של משמעות זו. ההשראה העיקרית היא מן המקרא והמסורת היהודית ועל בסיס זה, אנסה לפתח התאמה לאתגרים של ימינו. הרעיונות נוגעים ברבדים חברתיים, כלכליים, לאומיים ופוליטיים מתוך הבנה שרבדים אלה תלויים זה בזה ומזינים זה את זה וכי שינוי מהותי דורש התפתחות בכל המישורים במקביל. חלק מן הדברים אולי מובנים מאליהם, אך חלקם עשויים לחדש ואני מקווה כי המכלול שלהם יכול להוביל לשינוי משמעותי.

התשתית הרעיונית המונחת כאן היא הזמנה לשיחה יוצרת ומתפתחת עם כל מי שמעוניינים לקחת בה חלק. לכן, הדף הזה ימשיך ויתפתח.


זה כלל גדול בתורה

על הציווי הידוע "ואהבת לרעך כמוך" אמר רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה". כלומר זהו עקרון יסוד של התורה. רבים שאלו כיצד ניתן לצוות על רגש. אך אם מבינים את הפסוק כעקרון יסוד, ניתן לראות כי התורה כולה מכוונת ליצירת מבנה חברתי-כלכלי שמהווה תשתית מתאימה להתעוררות של רגש האהבה לאחר, כלומר מחוייבות עמוקה לקיומו וטובתו של האחר. היא עושה זאת עלי ידי שמירה על מירב החירות הכלכלית האישית יחד עם ביסוס ערבות הדדית ומחויבות של הקהילה לשגשוג של כל אחד מחבריה.


דרך סיפורי האבות התורה מתארת את המעבר מחברה נוודית לחברה של חקלאים יושבי קבע. היא מעוררת מודעות לסכנות שבמעבר זה. הבעלות על קרקע יוצרת אי-שיוויון מובנה בין אלה שיש להם אדמה לאלה החסרים אותה. בעולם העתיק, אי-שיוויון זה עלול היה להוביל לבעלות על בני אדם, כלומר עבדות, כיון שמי שחסר את משאבי הקיום עלול למכור את עצמו או את ילדיו לשם שמירה על המשך קיומם. התורה מייצרת מנגנון חברתי-כלכלי שלם כדי לבלום תהליכים אלה ומשתמשת במספר עקרונות יסוד אותם אתאר בהמשך.

תהליך נוסף אותו מתארת התורה הוא המעבר מחברה שבטית לעם. בחברה השבטית המתוארת בתורה יש התפצלות מתמדת לשבטים שונים כאשר יש צמיחה בגודל השבט והמקנה שלו "כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם" נאמר על עשו ויעקב (בראשית לו, ז). בסיפורי האבות בן אחד נבחר להיות הממשיך ואילו האחרים נדחקים החוצה ונשלחים למקום אחר. אך אצל בניו של יעקב, לאחר תלאות מרובות, נלמד העקרון של הערבות ההדדית - שמירה על כל הבנים ויצירת יחסים מיטיבים ביניהם. הקשר הופך מתחרות על משאבים לשותפות מיטיבה לכל. השינוי בא לידי ביטוי כאשר יהודה אומר ליעקב על בנימין "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ" (בראשית מג, ט). המעבר משבט לעם למעשה דורש הרחבה של תפיסת יחסי הקרבה מן המשפחה הקרובה לקהילה גדולה יותר.


גם בימינו האנושות עוברת תהליכי שינוי מהותיים ונדרשת לייצר תשתיות חברתיות-כלכליות חדשות כדי להתמודד עם השינויים המהירים. בהרף העין ההיסטורי שעבר מאז המהפכה התעשייתית, המארג החברתי הפך להיות מורכב הרבה יותר ממה שהיה בחברה החקלאית הקדומה שבה כל יחידה סיפקה את מירב צרכיה בעצמה. כיום הקיום הכלכלי של כל פרט תלוי בתהליכים גלובליים ובחוסן של האנושות ושל המארג האקולוגי בכללו. המעבר המתואר בתורה מרמת השבט לרמת העם, נדרש כעת לקפוץ מדרגה נוספת ולפתח כלים המתאימים ליצירת יחסים של ערבות ברמת האנושות כולה.

עם כל ההבדלים בין התקופות ובין תהליכי השינוי, הכלים שהתורה מציעה להתמודדות עם המעבר משבט לעם ומקהילת נוודים ליושבי קבע יכולים להוות השראה גם עבורנו. ההתאמה של הכלים האלו לתקופתנו דורשת דיון פתוח ויצירתי. אך השאלה נשארת אותה השאלה - כיצד ליצור כללי משחק חברתיים-כלכליים המהווים תשתית מתאימה לקשרים מיטיבים של אהבה וערבות הדדית המביאים לשגשוג של כל השותפים?

בפרקים הבאים אציע מספר תשובות לשאלה זו:


כיהודים יש לנו מסורת עשירה היכולה להוות השראה ליצירת מרחב מיטיב לכל בארץ שלנו ואף מחוצה לה. התורה מספרת סיפור של התפתחות מיחסי שנאה, קנאה וניצול ליחסים של חופש, ערבות ואהבה. לשם כך לטענתה היה צריך למחוק תרבויות שלמות שהתבססו על יחסי כוח. אך בימינו, אנו למדים שהאפשרויות לכאן או לכאן נמצאות בתוך כל תרבות וגם בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. כדי לתמוך בקשרים של אהבה, עלינו גם לעבוד על עצמנו כפרטים אך גם ליצור מערך חברתי-כלכלי של ערבות המחויב לתת מענה לצרכים הבסיסיים של כל אחד ואחת. בפיסת הארץ הזו, שותפים ליצירה זו כל החיים כאן. ערבות בעברית משמעותה אחריות לאחר אך גם נעימות. אם נשכיל לעשות זאת יחד, נוכל להגיע לחיים טובים ונעימים ולהמשיך את הסיפור של התורה כסיפור שמהווה השראה לעולם טוב יותר.


אם הגעתם עד הנה, אשמח להמשיך את השיחה - להיפגש אחד על אחד או בקבוצה כדי לדבר ולחשוב יחד.

אם תוכלו לחשוב על עוד אנשים שעשויים להתעניין, אודה לכם אם תשתפו אותם או כתבו לי ואפנה אליהם.


Comments


bottom of page